פסק-דין בתיק תע"א 5731-06

1.         התביעה שבפנינו עניינה עתירתו של התובע, עובד זר אזרח תאילנד,  לתשלום שכר עבודה, החזר הוצאות נסיעה, גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, פדיון דמי חגים, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויי הלנה.

הצדדים לתובענה

2.         הנתבע 1 היה הבעלים והמנהל של רשת המסעדות "יוסי פקין" במועדים הרלנטיים לתביעה.

3.         הנתבעת 3 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה בעלת זיכיון להפעלת מסעדת "יוסי פקין" בבית הכרם בירושלים (להלן: " המסעדה").

4.         הנתבע 2 הוא בעלה של הנתבעת 3.

5.         התובע, עובד זר אזרח תאילנד, עבד כטבח במסעדת "יוסי פקין" בבית הכרם מחודש 7/04 ועד ליום 23.4.05, סה"כ 21 חודשים.

טענות הצדדים

6.         לטענת התובע, הנתבעים כולם היו מעסיקיו בתקופה הרלוונטית לתביעה.

לטענתו, הנתבע 1 חתם עימו על הסכם העבודה והינו הבעלים של מסעדת "יוסי פקין" והנתבעים 2 ו- 3 הינם הזכיינים של המסעדה בה עבד ומי שקיבלו היתר להעסיקו כטבח.

לטענתו, הנתבעים לא שילמו לו שכר בהתאם להוראות החוק ולהתחייבות שנתנו למשרד התמ"ת לתשלום שכר בסיס שלא יפחת מ- 7,000 ש"ח בשנת 2005.

התובע טען כי בניגוד להתחייבות, לא שולמה לו משכורת ראשונה, מחודש 8/04 ועד לחודש 1/06 הוא השתכר 575$ בלבד, מחודש 2/06 עד חודש 3/06 הוא השתכר 650$ בלבד ובחודש 3/06 השתכר 450$ בלבד. התובע צירף לתצהירו מספר מעטפות עליהן נרשם בכתב יד סכום בדולרים לתמיכה בטענתו בדבר השכר ששולם לו.

לטענת התובע, הוא עבד במשך 13 שעות עבודה בימי חול, ביום שישי עבד עד כניסת השבת ובמוצאי שבת עבד עד חצות, כך שעבד במשך שעות נוספות רבות, מבלי ששולם לו על כך כל גמול.

לפיכך עתר התובע לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות בסך של 223,155 ש"ח.

בנוסף טען התובע כי לא שולמו לו הוצאות נסיעה בסך של 11 ש"ח ליום (330 ש"ח לחודש) ועל כן עתר לתשלום החזר הוצאות נסיעה בסך 6,930 ש"ח.

כמו כן, לטענת התובע, הוא לא קיבל חופשה בחגים הדתיים ועל כן עתר לתשלום 5,040 ש"ח בגין 9 ימי חג בשנה.

בנוסף טען התובע כי לא קיבל חופשה שנתית ודמי הבראה במשך כל תקופת עבודתו ועל כן עתר לתשלום פדיון חופשה בסך 7,000 ש"ח ופדיון דמי הבראה בסך 3,672 ש"ח.

לטענת התובע, ביום 23.4.06 הוא הגיע עם חבר בשם אבישי פינפרסרט על מנת למסור מכתב מעורך דינו לנתבעים, במסגרתו הוא דרש לקבל את מלוא זכויותיו. בשל חששו של התובע מהנתבע 2, נכנס החבר למסעדה על מנת למסור את המכתב והנתבע 2 אמר לו שהתובע לא יעז להראות את פניו במסעדה ושאם יראה אותו שם הוא יזמין משטרה שתעצור אותו. לטענת התובע, הוא הבין מכך שהוא מפוטר.

לאור האמור טען התובע לזכאותו לפיצויי פיטורים עבור 21 חודשי עבודה בסך של 12,250 ש"ח ולתמורת הודעה מוקדמת של 19 ימי עבודה בסך 4,400 ש"ח.

התובע טען כי הנתבעים הלינו את שכרו ואת פיצויי הפיטורים ללא כל הצדקה, תוך ניצול חולשתו וחוסר יכולתו לעמוד על זכויותיו ועל כן עתר לתשלום פיצויי הלנה הן על שכר העבודה הנתבע והן על פיצויי הפיטורים.